Graffiti bridge2 RSS

Jun
28th
Sat
permalink
יש לי בעיה עם נורה ג’ונס.
היא יפה ומוכשרת והסרט “לילות בלוברי” בכיכובה הוא אחד המרגשים שראיתי מזה זמן רב ואם יש מישהי (חוץ מג’יל סקוט) שהייתי צועק לה דברים בהופעה, אז כנראה שזו היא.
הצרה היא מה שקורה כשמנסים להקשיב למוסיקה שלה במינונים של יותר משיר אחד ברצף. תחושת כהות מסוימת אוחזת במוח.
הכל נשמע חוזר על עצמו וחבל שכך.