יש פה דברים מדהימים, כדאי להשקיע קצת זמן לחפירה בכל הוידאוקליפים.
המממ…..כן. זה קשור.
וקצת מיסי אליוט לפני השינה אחרי שראיתי סרט תעודי קצר אודותיה והתרשמתי קשות מהבחורה.
פרק הסיום של “סקינס” עונה ראשונה. לקחו את השיר הנפלא של קט סטיבנס ושילבו בצורה מבריקה בסצינת הסיום. נורא בא לי לכתוב כאן את אחד הנאומים הקבועים שלי על מוסיקה ורגש, אבל אחרי שחשבתי על זה, החלטתי, שוב, שמי שמבין.
Aug
28th
Thu
פרושיאנטה וחתולים
אני מניח שלכולנו יש את דעתם על פסטיבל פול מקרטני המשתולל ומחירי הכרטיסים הגבוהים. אני מבין למה אנשים מוכנים לשלם סכומים כאלה. בשבילם מקרטני הוא דמות מיתית וחוסר הרלוונטיות שלו היום לא קשורה לכלום. בכל מקרה, ישבתי וחשבתי אם אני הייתי מוכן לשלם 1000 שקל להופעה של מישהו והשם שצץ ראשון היה של ביל ווית’רס. מהרגע הראשון ששמעתי את “איינט נו סונשיין”. לשיר ולביצוע היה אימפקט רגשי מאוד גדול עלי והפכתי למעריץ גדול של האיש. אחר כך גיליתי שירים שלו שכולם מכירים אבל הרבה פחות מזה יודעים מי מבצע. לא הכל מושלם אצלו. בשלב מסוים השירים שלו הפכו לסנכריניים מדי, מתחנפים מדי, אבל בגלעין תמיד היה אותו כאב. אני חושב שמה שמטריד אותי לגבי ביל ווית’רס שהוא נמצא במקום שונה מהגיבורים האחרים שלי. הצ’ילי פפרס קיימים ונמצאים בשיא כוחם. מטאליקה עדיין קיימים אבל בדיוק במקום ההפוך לפפרז ועדיין, אני מבין את זה. הנדריקס וכל השאר מתים. ביל ווית’רס הוא אחר. ההרגשה שלי היא שיכול היה להיות ממנו כל כך עוד הרבה. אבל הוא החליט לפרוש ומאז זה נשאר ככה.
היום בבוקר הייתי עשיר. טוב, לא עשיר, אבל כמעט לא במינוס. מחר בצהריים אני אהיה צד השני של הסקלה, כמו תמיד בעצם. אבל היה נחמד לכמה ימים לגלות דברים כמו שזה שהעמודה בחשבון הבנק שמציגה את סך השקלים בחשבון לא תמיד מהבהבת באדום עם סירנה ברקע. כנראה צודק פי. דידי שאומר ש”זה הכל בקשר להרצלים”
Aug
24th
Sun
וככה זה נשמע. יש אפילו סולו גיטרה. אוח, הגעגועים לסולו גיטרה הגון. עד שלא שמעתי אותו לא הבנתי כמה זה היה חסר לי (אפילו שזה סולו מעפן)
איך יודעים שהאלבום החדש של מטאליקה מגיע?יש מתקפת יחסי ציבור. כבר מאסתי בדיוני האם מטאליקה יחזרו להיות ארבעת פרשי האפוקליפסה מעוררי האימה שהורידו את עולם המוסיקה המיינסטירימי על ברכיו ופילסה דרך להתפוצצות המטאל של שנות ה90, או שנמשיך לקבל עוד מאותה דייסה סרת טעם שהתרגלנו לבלוע בחוסר חשק. אני לא רוצה לצאת בהצהרות מרחיקות לכת, אבל מהמעט ששמעתי, הפיאסקו של “סט. אנגר” לא ישוב. הסאונד נשמע טוב. הגיטרות נשמעות כמו גיטרות, התופים לא נשמעים כמו סירי מטבח עמומים שמישהו מכה עליהם בכל אופן, האתר שהבאתי חושף טפח מהצפוי.
אני חושב ש”די בינוני” זה סיכום מדויק. ניסיתי, ניסיתי שוב. לא הצלחתי לשמוע שם שום שיר שעשה לי חשק לשמוע אותו שוב. טוב, זו בעיה מוכרת. להקות שלא מצליחות להתמודד עם המיתוס של עצמן. ראה ערך יו-2.
